מבוטחים בביטוח סיעודי וחברת הביטוח מסרבת לשלם?

עו"ד ליטל אשד - עורכת דין בתחום הנזיקין והביטוח הסיעודי

מייצגת במשך שנים רבות מבוטחים שנדחו על ידי חברות הביטוח השונות ובין היתר בתביעות סיעוד. השגת הפיצויים המרביים עבור לקוחותיי תוך כדי ליווי צמוד ויחס אישי לאורך כל הדרך הן המטרות העומדות לנגד עיניי.

הידע והניסיון של משרדנו מאפשרים לנו להתמודד עבורכם בצורה נכונה מול טענות חברת הביטוח, להעלות את הטענות המשפטיות הנכונות למקרה שלכם ולהשיג לכם פיצויים מרביים במסגרת תביעת ביטוח סיעוד.

לשיחת ייעוץ ללא התחייבות!

מלאו את הפרטים

הביטוח מעניק גמלת סיעוד למבוטחים העונים על אחת משתי הגדרות המפורטות בפוליסה

ואשר נמצאים במצב סיעודי כדלקמן:

א.  תשישות נפש שנקבעה על ידי רופא מומחה בתחום; לעניין זה, "תשישות נפש" – פגיעה בפעילותו הקוגניטיבית של המבוטח וירידה ביכולתו האינטלקטואלית, הכוללת ליקוי בתובנה ובשיפוט, ירידה בזיכרון לטווח ארוך או קצר וחוסר התמצאות במקום ובזמן הדורשים השגחה במרבית שעות היממה על פי קביעת רופא מומחה בתחום, שסיבתה במצב בריאותי כגון: אלצהיימר, או בצורות דמנטיות שונות כולל קשיים מנטאליים.   

ב. מצב בריאות ותפקוד ירודים אשר בשלו המבוטח אינו יכול לבצע בכוחות עצמו חלק מהותי (לפחות 50% מהפעולה) של 3 פעולות לפחות מתוך 6 הפעולות הבאות:

  1. לקום ולשכב – יכולתו העצמאית של המבוטח לעבור ממצב שכיבה לישיבה ולקום מכסא, כולל ביצוע פעולה זו מכסא גלגלים או ממיטה.
  2. להתלבש ולהתפשט – יכולתו העצמאית של מבוטח ללבוש ולפשוט פריטי לבוש מכל סוג.
  3. להתרחץ – יכולתו העצמאית של המבוטח להתרחץ באמבטיה, להתקלח במקלחת או בכל דרך מקובלת, כולל פעולת הכניסה והיציאה לאמבטיה או למקלחת.
  4. לאכול ולשתות – יכולתו העצמאית של מבוטח להזין את גופו בכל דרך או אמצעי (כולל שתייה ולא אכילה, בעזרת קש), לאחר שהמזון הוכן עבורו והוגש לו.
  5. לשלוט על הסוגריים – יכולתו העצמאית של מבוטח לשלוט על פעולת המעיים או פעולת השתן. אי שליטה על אחת מאלה אשר משמעה למשל שימוש קבוע בסטומה או בקטטר בשלפוחית השתן, או שימוש קבוע בחיתולים או בסופגנים למיניהם, ייחשבו כאי שליטה על סוגרים.
  6. להתנייד באופן עצמאי– יכולתו העצמאית של מבוטח לנוע ממקום למקום. ביצוע פעולה זו באופן עצמאי וללא עזרת הזולת, תוך העזרות בקביים או במקל או בהליכון או באביזר אחר כולל מכני או מוטורי או אלקטרוני, לא תחשב כפגיעה ביכולתו העצמאית של המבוטח לנוע. אולם, ריתוק למיטה או לכסא גלגלים, ללא יכולת הנעתו באורח עצמאי על ידי המבוטח, ייחשב כאי יכולתו של המבוטח לנוע.

למעשה...

ביטוח סיעודי מאפשר ברוב המקרים קבלת פיצוי כספי חודשי במקרה שמבוטח נמצא במצב סיעודי כהגדרתו בפוליסה או בהחזר בגין הוצאות בפועל כנגד קבלות (שיפוי).

לשיחת ייעוץ ללא התחייבות!

מלאו את הפרטים

מהו בעצם מצב סיעודי?

כל אחד מאיתנו חושש מהרגע בו הוא לא יצליח להתמודד בכוחות עצמו

עם פעולות יומיומיות בסיסיות

ולשם כך נועד הביטוח הסיעודי

כל אחד מאיתנו חושש מהרגע בו הוא לא יצליח להתמודד בכוחות עצמו עם פעולות יומיומיות בסיסיות בשל מחלה או תאונה או מהעת בה יגיע לגיל זקנה.

קופות החולים בארץ מציעות לחבריהם ביטוח סיעודי קולקטיבי אשר נועד לספק גמלה חודשית, לתקופה של 60 חודשים, כשאדם נקלע למצוקה תפקודית.

 נכון להיום, חברי קופת חולים כללית מבוטחים בחברת הראל, חברי קופת החולים מכבי מבוטחים בחברת הפניקס, וחברי קופות החולים לאומית ומאוחדת מבוטחים בחברת מנורה מבטחים.

ישנם עוד ביטוחים סיעודיים קולקטיביים רבים הנעשים דרך וועדי וארגוני עובדים וארגונים סקטוריאליים. למשל, חברי ארגון נכי צה"ל שמבוטחים בחברת הראל.

במקומות עבודה רבים המעסיק ולעתים וועד העובדים רוכשים לטובת העובד ושאיריו ביטוחי סיעוד. ניתן לברר זאת מבדיקת הניכויים בתלוש המשכורת וכן באגף כוח אדם (משאבי אנוש) של המעסיק ובוועד העובדים.

ביטוחים כאלה נעשים למשל במשרדי ממשלה, בחברת החשמל, בצה"ל, בתעשייה האווירית, ברפא"ל, רשויות מקומיות ובתאגידים גדולים כמו אלביט.

מלבד זאת, חשוב לבדוק אם לאדם הסיעודי ישנו ביטוח סיעודי פרטי אותו רכש באופן עצמאי ללא תלות בפוליסה הקולקטיבית של קופת החולים.

במצב סיעודי

יש לפנות לחברת הביטוח בתביעה מתאימה מהר ככל הניתן, בין היתר,
בשל תקופת ההתיישנות הקצרה שהינה לרוב 3 שנים בלבד.

לכן, מבוטח שהפך סיעודי יוכל לתבוע רק עבור 36 חודשי הסיעוד שקדמו ליום הגשת תביעתו אלא אם כן, קיבל הסכמה ברורה בכתב מחברת הביטוח המאריכה את תקופת ההתיישנות.

חשוב לציין, שבחודש נובמבר 2020 נכנס תיקון לחוק חוזה ביטוח, בכל הנוגע לסעיף הדן בהתיישנות תביעות סיעוד לפיו תקופת ההתיישנות תוארך ל-5 שנים במקום 3 שנים כפי שהיה נהוג קודם לכן. אולם חשוב לשים לב שהתיקון לחוק אינו חל רטרואקטיבית, על מקרי ביטוח שהתרחשו לפני כניסתו לתוקף.

ברוב המקרים, לאחר הגשת התביעה חברת הביטוח תשלח לביתו של החולה הסיעודי מומחה מטעמה שהינו רופא או אח לצורך בדיקת הערכת תלותו של אותו חולה.

בעת בדיקה זו, חשוב מאוד להיות מיוצג על ידי עורך דין מוסמך בתחום הסיעוד, המכיר היטב את שלל המניפולציות שמומחה חברת הביטוח עלול לעשות בעת בדיקתו. כמו כן, על החולה הסיעודי להתייצב לבדיקה מוכן עם החומר הרפואי הרלוונטי בעניינו, המצביע על אי יכולתו לבצע בכוחות עצמו חלק מהותי מפעולות היום יום, רשימת תרופות עדכנית והוכחה לשימוש באביזרי עזר לצורך ניידות ככל וזה נטען.

לעיתים קרובות נתקל המבוטח שנקלע למצב הסיעודי בסירוב של חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח. הסיבות השכיחות לסירוב הן מחלוקות על תנאי הזכאות והעמידה בהגדרות הפוליסה וטענת אי גילוי.

טענה של "אי גילוי" הינה שכיחה ביותר בדחיית תביעות סיעוד. למעשה, במקרים שכאלה, טוענת חברת הביטוח שהמבוטח סבל מבעיה רפואית טרם הצטרפותו לביטוח  אולם הסתיר אותה או לא הצהיר עליה במלואה, למרות שהתבקש לעשות כן בהצהרת הבריאות, ולכן הן דוחות את תביעתו.

עורכי דין המתמחים בתביעות סיעוד

יוכלו לבחון מקרוב, ופעמים רבות גם להפריך את טענתה של חברת הביטוח לכך שהתביעה איננה מוצדקת ואף יחפשו את שלל הפגמים והליקויים של חברת הביטוח עם הצטרפות המבוטח לשורותיה.

שכר הטרחה מבוסס על הצלחה בלבד!

לשיחת ייעוץ ללא התחייבות!

מלאו את הפרטים